פסק-דין בתיק ב"ל 22132-06-13

1.         זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ניידות), מיום 9/5/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער מוגבלות בניידות בשיעור 64% ("ההחלטה").

2.         עניינו של המערער הוחזר לוועדה בתוקף פסק דין, מיום 15/1/13 (בל 18236-05-12, בל 4518-07-12), אשר ניתן בהסכמת הצדדים ("פסק הדין"). על פי פסק הדין הונחתה הוועדה לדון, באופן מפורט ומנומק, בקביעתה כי המערער זקוק לכיסא גלגלים, וכן לאפשר למערער ולבא כוחו לטעון בעל פה או בכתב לעניין זה. כמו כן, הוועדה התבקשה למלא את סעיף ו-5 לפרוטוקול.

3.         טענת הערעור היא שהוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, מכיוון שלא נימקה ולא הסבירה החלטתה בהתייחס להחלטת הוועדה מיום 25/9/11, אשר קבעה למערער מוגבלות בניידות בשיעור 80%. נטען עוד כי הוועדה לא מילאה את סעיף ו-5 לפרוטוקול, ולא פירטה האם חל שיפור או חלה החמרה במצבו של המערער.

4.         המשיב הסכים כי הוועדה לא מילאה את סעיף ו-5 לפרוטוקול, ומטעם זה בלבד הסכים להשיב את עניינו של המערער לוועדה, בהרכבה הקודם.

5.         המערער הסכים לנוסח ההחזרה, אולם טען בדיון כי יש להורות על השבת עניינו של המערער לוועדה בהרכב שונה.

6.         נמצא אפוא, כי הצדדים הסכימו שנפל פגם בהחלטת הוועדה ויש להשיב את עניינו של המערער לדיון לפניה, אלא שהם חלוקים בשאלת הרכב הוועדה שאליה יש להשיב את הדיון. בעוד שהמערער טוען כי הוועדה נעולה בדעתה והתכנסותה באותו הרכב עלולה לגרום לו עיוות דין, המשיב טוען כי מדובר בפגם טכני וניתן לרפאו בדרך השבת עניינו של המערער לאותה ועדה על מנת שתשלים את ההשמטה הנ"ל.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

7.         לאחר שעיינתי בערעור, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני הצדדים בדיון, שוכנעתי כי יש להשיב את עניינו של המערער לדיון לפני הוועדה בהרכבה מיום 9/5/13.

דרך המלך להחזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה המקורית שבדקה אותו. רק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות - מוחזר העניין לוועדה בהרכב אחר. לא מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן יש לסטות מן הכלל, שכן אין לומר כי הפגם המשפטי שנפל בהחלטה מצביע על כך שהוועדה ננעלה בדעתה.

למקרא ההחלטה נמצא כי הוועדה מילאה אחר הנחיות פסק הדין במובן זה שהסבירה מדוע לדעתה המערער זקוק לכיסא גלגלים (בסעיף ו-1 לפרוטוקול), ולכן אין לומר שהוועדה נגועה במשוא פנים או בניגוד עניינים. הוועדה דנה בהרחבה בפגיעה הקשה ברגליו של המערער, הקושי שלו ללכת למרחקים ארוכים ונימקה נמק היטב את קביעתה בדבר היזקקות המערער לכיסא גלגלים. עם זאת, לא מילאה הוועדה את סעיף ו-5 לפרוטוקול, שעניינו השוני בין החלטת הוועדה הנוכחית לבין החלטות ועדות קודמות שדנו בעניינו של המערער. מדובר לדעתי בהשמטה שאינה מהותית, ואין בה כדי להוות נסיבות חריגות המצדיקות העברת עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר. אני סבורה שקיימת חשיבות יתרה שהוועדה שדנה בעניינו של המערער היא שתפרט במה שונה החלטתה מהחלטות קודמות, ותדון בשאלה האם חלה הטבה או החמרה במצבו הרפואי של המערער. לפיכך, יוחזר עניינו של המערער לדיון בפני הוועדה באותו הרכב.

8.         אשר על כן, הערעור מתקבל. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בענף הניידות, בהרכבה מיום 9/5/13, על מנת שתשלים את סעיף ו-5 לפרוטוקול ותנמק במה שונה החלטתה מהחלטות הוועדות הקודמות שדנו בעניינו של המערער.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

9.         בשים לב לתוצאת פסק הדין, ולאור הסכמת המשיב שהתקבלה במהלך הדיון, יישא המשיב בהוצאות המערער בסך 500 ש"ח, אשר ישולמו לידיו תוך 30 ימים מהיום.

10.       לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ד, (15 ספטמבר 2013 ) , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: